גישור, כידוע, הוא הליך בו נועד מגשר, אדם נייטרלי ובעל הכשרה מתאימה, עם צדדים לסכסוך כדי להביאם ליישובו בדרך של הסכמה.
תפקיד המגשר הוא ליצור דו-שיח בונה תוך זיהוי נקודות המחלוקת, האינטרסים ודרכי הפעולה העומדות בפני כל צד. המגשר אינו מכריע בסכסוך ואינו יכול לכפות פתרון על מי הצדדים, כל צד רשאי להפסיק את הליך הגישור בכל עת. שלא כמו פתרון כפוי, גישור שהצליח יכול להביא לתיקון מערכת היחסים בין הצדדים. הליך הגישור חסוי, במידה ויסתיים ללא הסכמה, לא יוכל הנאמר במהלכו לשמש כנגד האומר בבית המשפט.

גישור רגיל מתנהל, ככלל, בסדרה של פגישות פנים אל פנים. בשנים האחרונות, בעיקר בחו"ל, החלו מגשרים להציע גישור באמצעות האינטרנט. תהליך גישור כזה יכול לתרום לצמצום הטרחה, העלות והמתחים הכרוכים בהליך גישור רגיל.

להמשך...

תקנון חברה הוא מסמך משפטי, מעין חוזה, אשר הדין מחייב את קיומו עבור כל חברה. חוק החברות קובע כי תקנון הוא כמו חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם.
התקנון מכיל הוראות שחובה עלינו על פי דין לכלול כגון שם החברה, מטרות החברה, הון מניות רשום, הגבלת אחריות, וכן פרטים שניתן להוסיף כמו זכויות וחובות בעלי המניות, הוראות לעניין דרכי ניהול החברה ומספר הדירקטורים או כל נושא אחר שבעלי המניות בחברה (בעלים) ראו לנכון להסדיר בתקנון.
התקנון הוא מסמך המוגש לרשם החברות עם הקמתה של חברה אך הוא ניתן לשינוי בכל עת שיחפצו בכך בעלי המניות.
התקנון נחתם בידי בעלי המנית ומצויין בו כמה מניות מוקצות לכל אחד מהם.
תקנון החברה הוא הסדר חוזי, הכולל אמנם "פריטי חובה" טכניים אשר מחייב החוק, אך הוא יכול לכלול, וכך אף מקובל, הוראות שונות נוספות אשר יסייעו בהסדרת היחסים שבין החברים בחברה, באופן אשר עשוי למנוע בעיות בעתיד בניהולה השוטף של החברה.

הדין מאפשר לנו להקים חברה, וגם לפרקה. עיצוב מערכת הדינים השולטת בנושא מלמד אותנו שחיי החברה לא נועדו להמשך לנצח (אם כי הדבר אפשרי). הדין מורה לנו כי ניתן לפרק חברה בשני מצבים עיקריים :
1. בידי בית משפט
2. פירוק מרצון

כאשר בית המשפט מפרק חברה, הדבר בדרך כלל איננו מבוצע מבחירת בעלי המניות בחברה (כלומר הבעלים של החברה), אלא באופן כפוי. בפירוק זה לא נעסוק כעת מאחר ומדובר בהליך שנכפה על בעלי החברה ובמקרה כזה יש לפנות לעורך דין לטיפול בהליך שהינו מורכב.

להמשך...

לאחרונה הקימה לשכת עורכי הדין שתי ועדות , האחת בוחנת את האפשרות לחייב את עורכי הדין בהשתלמויות תקופתיות והשנייה בוחנת את האפשרות להנהיג חובת ביטוח אחריות מקצועית. יש בעיה מסויימת בבחינת העניינים האלה על-ידי גוף שבעצמו עורך השתלמויות ושמקדם באגרסיביות תוכנית ביטוח מקצועי בשיתוף אחת מחברות הביטוח. גם אם מדובר בועדות בלתי תלויות בראשות אישים מכובדים, עולה החשש שהמלצות נוחות ללשכה יאומצו בחום והמלצות נוחות פחות יידחו. ייטיבו לעשות ראשי הלשכה אם יכריזו, כבר עתה, שהמלצות הועדות האלה יאומצו בכל מקרה.
לגופו של עניין, גם אם קיימות הצדקות ענייניות ליישום שתי ההצעות האלה, ההשפעה המיידית של יישומן היא עליית סף עלות העיסוק במקצוע ודחיקת עורכי דין רבים שהיקף פעילותם נמוך להקפאת חברות בלשכה. כאשר דובר על העלאת רף העיסוק במקצוע, חשבתי לתומי שהכוונה להעלאת דרישות הקבלה ללשכה ולא להעלאת עלות החברות בה. הועדות עתידות, כנראה, לפרסם את המלצותיהן במהלך שנת 2008, מעניין לעקוב.

לעיתים קרובות, המגורים הקרובים והצפופים גורמים לנו להתקל בבעיות עם השכנים לנו במקום מגורינו. הבעיות יכולות להיות שונות ומגוונות, ואולם מקום בו דיבורים בלבד לא עוזרים, יתכן ויש מקום להתערבות משפטית. להלן כמה דוגמאות :

א. שכן מנגן בתופים או בפסנתר או משמיע מוזיקה חזקה שעות רבות ביום ומפריע לכם מאד. ראשית, עליכם לבחון אם השכן מנגן בשעות המנוחה. במידה וכן הדבר אסור על פי חוק ובאפשרותכם להעיר לו על כך כמובן, ובלית ברירה להזמין את המשטרה. במידה ומדובר בבעיה חוזרת ומתמשכת, ניתן לבחון אפיקים משפטיים. בייעוץ עם עורך דין, תוכלו לנסח מכתבים אל אותו שכן ובלית ברירה תוכלו להסתייע בבית המשפט לקבלת פתרונות יצירתיים, החל מבניית קיר אקוסטי ועד לצמצום משמעותי של שעות הרעש המותרות לשכן.

להמשך...

חשוב לדעת, כי כצרכנים קבועים של הבנקים, זכויותינו מוסדרות ומעוגנות במגוון של חוקים, תקנות, הנחיות רגולטורים, נהלים ועוד.
יחד עם זאת, לא תמיד מובאות זכויות אלו לידיעתנו, הלקוחות הקטנים. להלן מספר נקודות חשובות שכדאי לשים אליהן לב בהתנהלותנו מול הבנקים :

1. על מה חותמים? כמעט כל פעולה שאנו מבצעים בבנק, מסכימים עליה (הנחה בעמלות) וכיוצ"ב, צריכה להיות מגובה באישור כתוב כלשהו.
יש לוודא שקיבלנו תיעוד כתוב לפעולה. למשל : פתיחת חשבון, המרת מט"ח, העברה בנקאית, הפקדה, הטבות שונות בחשבון.
בשלב שני, יש לבחון מה כתוב במסמך. אם איננו בטוחים, ניתן להתייעץ עם הבנקאי או עם עו"ד, אך אין להקל ראש בעניין, גם לא כאשר אנו מקבלים
לידנו "חוברת" של חוזה.

להמשך...

תביעה הקטנה הוא הכלי בשבילכם להפרע מיחידים או חברות, בגין נזק בגובה נמוך, באופן מהיר ופשוט יחסית.
ננסה לבחון, לאלו מקרים מתאים הכלי של התביעה הקטנה :

1. התביעה הקטנה צריכה לעסוק בתוכן השייך למשפט האזרחי, להבדיל מהמשפט הפלילי. לעיתים קו הגבול מטשטש מעט, ואם לא בטוחים כדאי להתייעץ. כך למשל תביעה לפיצוי על נזק כספי שנגרם, עקב מעשה רשלנות היא אזרחית, בעוד שתביעה העוסקת במעשים פליליים של השכן, היא בעלת אופי פלילי, ומתאימה יותר לקובלנה פלילית או תלונה למשטרה. לעיתים האירוע המקים את העילה לתביעה, הוא בעל אופי פלילי ואזרחי גם יחד. כלומר, הפליליות של המעשה אינה בהכרח שוללת אפשרות להגיש תביעה אזרחית במקביל.

להמשך...

בפסק דין חדש מאת בית משפט השלום מעניק הוא 50,000 ש"ח פיצויים, לפי עילה של לשון הרע - ללא הוכחת נזק - בגין החזרת שיק.
באותו מקרה הבנק החזיר בטעות צ'קים של חברה בע"מ ששילמה החברה לרוה"ח שלה עבור שירותים שקיבלה.
החברה טענה, כי החזרת צ'קים שלא כדין עולה במקרה זה כדי פרסום לשון הרע וביקשה פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק איסור לשון הרע (סעיף 7).

להמשך...

בפסק דין חדש קובע בית המשפט העליון כי מנגנון בירור פניות הציבור למפקח על הבנקים, בקשר עם יחסי בנק-לקוח, אינו מתאים לבירור מקרים פרטניים, אשר אין להם השלכת רוחב על יחסי בנק - לקוח.
כך קובעת כב' השופטת פרוקצ'יה, כי עניין שאין לו השלכה רחבה על יחסי בנק - לקוח, אלא הוא נוגע לבירור עובדתי, אישי, שבין לקוח לבנק - אין מקומו להתברר במסגרת תלונה למפקח על הבנקים.

להמשך...

בהחלטה חדשנית פירש בית המשפט את תחולת צו תפיסה הכולל מחשב, ככזה הכולל גם את הודעות הדוא"ל המצויות בו, ובכלל זה אף את הודעות הדוא"ל החדשות, אלו שהגיעו לאחר התפיסה של המחשב עצמו, ומתיר למשטרה לקרוא אותן, אף ללא צו האזנת סתר.
ב- ת"פ 40206/05, מדינת ישראל נ' אליעזר פילוסוף ואח' קובע השופט חאלד כבוב (18/9/07) כי כאשר ניתן צו חיפוש לפי סעיף 23א. לפסד"פ ניתן לתפוס במסגרתו הודעות דוא"ל חדשות שנתקבלו (כמו גם ישנות). ההגיון והתחושה מאותתים לנו כי המדובר בהאזנת סתר ואולם השופט מסביר בפסק הדין כי המדובר בסעיף המחריג מתחולה את חוק האזנת הסתר וניתן בהחלט לתפוס את אותן הודעות דואר ולעיין בהן כחלק מ"חיפוש במחשב".